 |
 |
|
|||||||||||
 |
|||||||||||||
 |
|||||||||||||
 |
|||||||||||||
|
המפגש בין הפסיכולוגיה
לבין הרפואה המשלימה הוא מפגש נדיר ומרתק,
וכשהוא מתרחש שני
הצדדים יוצאים נשכרים.
תרומתה של הרפואה
המשלימה להיבטים השונים של הטיפול הנפשי
והפיזי באדם ה"מערבי"
אינה מוטלת בספק
והוכחה כבר במקומות רבים.
מטפלי נפש,
רופאים ואנשי מקצוע
אחרים נעזרים במושגים,
בתובנות ובכלים
מהרפואה המשלימה לצורך הטיפול במטופליהם. האם יכולה הפסיכולוגיה
המערבית לתרום במשהו למטפלים הפרא-רפואיים?
מתוך נסיוננו בעבודה
עם מטופלים ומטפלים העוסקים בתחומי הטיפול
המשלים, אנו
בטוחים שכן. עד
כמה אנשים העוסקים ברפואה משלימה יודעים
על טיפול פסיכולוגי ועל האופן בו מתרחשים
תהליכים של צמיחה ושינוי במסגרת טיפול
כזה? האם
חשבתם, למשל,
איך יתכן,
שמתוך שיחה על חייו
של אדם, חיים
אלה משתנים? ולמה
זה לוקח כל-כך
הרבה זמן? למה,
אם בכלל,
חשוב למטפל/ת
הפרא-רפואי/ת
להבין מה זה טיפול פסיכולוגי?
באיזה מובנים
הפסיכולוגיה רלוונטית אחרי יותר ממאה
שנה, בתרבות
ובחברה בכלל, ובטיפול
המשלים בפרט? ידע
והיכרות עם מושגים בסיסיים מעולם הטיפול
הפסיכולוגי יכולים לעזור להבין,
למשל,
מדוע מטופל שחש הטבה
בעקבות טיפול משלים,
פתאום נסוג ורוצה
להפסיק את הטיפול או להאריך את המרווח
שבין הטיפולים.
מושגים כמו "התנגדות",
"רגרסיה בתוך
טיפול" ואחרים
יכולים להאיר את הסיטואציה מזוויות חדשות. הפסיכולוגיה המערבית
בעצמה מחולקת לעשרות סוגים וזרמים שלכל
אחד היבט משלו על הנפש.
סוגי טיפול כגון
טיפול פסיכודינמי,
טיפול ממוקד,
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי,
טיפול קבוצתי וזוגי
הם חלק מהכלים שפותחו כדי לעזור לאנשים
הסובלים ממצוקה נפשית.
אנו מאמינים שכדאי
למטפל המשלים לדעת משהו על סוגי טיפול
אלו, כדי
להעשיר את יכולת ההקשבה שלו לדברי המטופל
וכדי שידע איזה סוגי טיפול נפשי ניתן
להציע במצבים שונים. לא רק לשם התקשורת
וההיכרות עם המטופל חשוב לדעת על עולם
הטיפול של הפסיכולוגיה המערבית.
כל דרך טיפול מתארת
תופעות כגון דכאון,
חרדה,
הפרעות אכילה,
פסיכוזה וחרדות
בדרכה שלה. מעניין
לראות איך מתארת הפסיכולוגיה ה'רגילה',
את המצוקות האלו
ומהי דרך הפתרון שהיא מציעה.
בנוסף,
לפעמים חשוב ואפילו
קריטי לדעת מהן המצוקות הללו,
ואלו אפיקי טיפול
מומלצים בכל מקרה.
יש,
למשל,
אנשים שטיפול במגע
יכול לעורר בהם חרדות או שחזור טראומטי,
ו/או
פחדים פרנואידיים.
איך אפשר לזהות
אנשים כאלה? חלקם
אולי יתקשו לעצום עיניים,
לקבל מגע,
חלקם יפרשו את המגע
בצורה שאינה עולה בקנה אחד עם כוונת
המטפל/ת.
אחרים יעוררו במטפל/ת
רגשות מאוד עזים ואפילו מוזרים.
מטפלת בשיאצו שתפה
בחוסר האונים שלה למול מטופלת חדשה שלה,
שאמנם הגיעה ביודעין
לטיפול במגע – ואולם סרבה לאפשר למטפלת
לגעת בה. בהתיעצות
עם פסיכולוג הגבירה המטפלת את הבנתה לגבי
המתרחש בעולמה הפנימי של המטופלת הזו,
והצטידה בכלים
להתמודדות עם אדם שבא לקבל מגע מבלי לאפשר
אותו. מטפל
אחר נתקל במטופל שדרש שהמטפל יכאיב לו –
אמנם הוא התכווץ בכל נגיעה,
אך מגע שלא עבר את
סף הכאב לא סיפק אותו.
מקרים כגון אלה
מעלים סוגיות מהותיות להבנת האדם ולדרכי
ההתכווננות אליו,
ועלולים גם להיות
קשים ומציפים עבור המטפל מבחינה רגשית.
התיעצות פסיכולוגית
מסייעת בעיבוד המשאות הללו ומקנה אפיקים
לחשיבה ולהתמודדות עמם. הדעה הרווחת על הפסיכולוגיה
היא כי היא שוללת אספקטים רוחניים.
נאמר עליה שהיא
מוגבלת, חסרת
דמיון, מתייגת
את האדם ומצמצמת אותו.
לעניין זה יש שתי
הסתייגויות. האחת,
שיש השפעה ברורה של
תורות בודהיסטיות ודאואיסטיות על הטיפול
הפסיכולוגי, באופן
שפתח את הפסיכולוגיה לאפשרויות חדשות של
חשיבה ולהתנסויות חדשות במתן עזרה לאנשים.
ההסתייגות השנייה,
היא שההיכרות עם
סוג ההקשבה שבמהות הגישות הפסיכולוגיות
העמוקות מפגיש אותנו עם כבוד רב לאדם על
ייחודו, תוך
מתן במה לרבדים בנפשו שאינם מוצאים ביטוי
במקום אחר. נוסף על האפשרות לראות
את המטופל/ת
מזוויות נוספות ובכך להרחיב את ההקשבה
של המטפל/ת
ברפואה המשלימה,
קיימים נושאים
ספציפיים שבהם יכולה הפסיכולוגיה לתרום
בחשיבתה. הפסיכולוגיה
יכולה לסייע להבין תהליכים לא מודעים
המתרחשים בין מטפל/ת
לבין מטופל/ת:
למה מטופל/ת
מסוימים מתנהגים כפי שהם מתנהגים?
מה פתאום עולים בי
הרגשות האלה מול המטופל/ת
שלי? מהם
המסרים הלא מודעים שהמטופל/ת
מנסים להעביר לי? מניסיוננו,
יש מקום לחשוב לא
רק על סימפטומים,
שורשיהם ואופן
הטיפול בהם, אלא
גם על היחסים בין האנשים הלוקחים חלק
במפגש הטיפולי. האם
יש הבדל בין יחסי מטופל/ת
ומטפל/ת
לבין סוגים שונים של יחסים?
מה אבא ואמא של
המטופלת עושים בקליניקה שלי?
איך אפשר להבין
דברים שאני והמטופלת חושבים,
מרגישים,
מפנטזים,
אומרים ועושים זה
לזה? השתהות
סביב שאלות אלו יכולה להוביל אותנו לרכישת
אחד מכלי האבחון וההבנה החשובים ביותר
שיש לפסיכולוגיה להציע לנו,
ה"העברה"
וה"העברה
הנגדית". מטפלת
במגע הגיעה להתיעצות עם פסיכותרפיסט
בנוגע למטופלת,
שאחרי פגישה יחידה
פתחה חרדת נטישה עזה ביחס למטפלת והביעה
את משאלתה שסדרה קצרה של טיפולים תוביל
אותה למציאת בן זוג.
כיצד ניתן להבין
התרחשויות נפשיות כגון אלו?
מה עושים אתן?
אנו מציעים מקום
לחשוב על-כך. מטפלים פרא-רפואיים
יכולים ללמוד מהפסיכולוגיה ה"מערבית"
על נושאים כלליים
נוספים, כמו
למשל גבולות בטיפול.
"גבולות"
היא מילה שהפכה
לקלישאה, וכמו
קלישאות אחרות,
התוכן והמשמעות
הפכו פחות ברורים ונגישים.
מהם הגבולות של
טיפול? גבול
הוא עור, תשלום,
זמן,
המקום בו המטפל/ת
נגמר/ת
ומהטופל/ת
מתחיל/ה.
מדוע חשוב לשמור על
גבולות בטיפול? על
מי שומרים הגבולות,
על המטפל/ת
או על המטופל/ת?
מדוע זה קשה כל-כך?
גבול אינו קו ברור,
אלא אזור,
לפעמים אזור שנתפס
כמסוכן, אך
לפעמים זהו אזור שיכולים לקרות בו גם
דברים חשובים ומצמיחים בתהליך של הטיפול. לסיכום,
ברצוננו להזמין
בעלי מקצוע מתחום הרפואה המשלימה להעמיק
אתנו את ההקשבה לנפש ולהגביר את המודעות
למה שמתרחש בינינו לבין המטופלים והמטופלות
שלנו, וזאת
כחלק מתהליך הצמיחה האישית,
כמו גם כנדבך נוסף
וחשוב בתהליך הטיפול באדם שמבקש את עזרתנו. צוות המנחים: דר'
אורן בלס,
פסיכולוג רשום
בהתמחות קלינית.
מתרגל מדיטציה
ויוגה. ישִׂי
גרשון, פסיכולוג
קליני מומחה ומטפל מוסמך בשיאצו.
מתרגל מדיטציה
ומטופל בשיאצו ובדיקור. יעל פזואלו,
פסיכולוגית קלינית
מומחית. מתרגלת
יוגה ומדיטציה,
מטופלת בדיקור
ובשיאצו. רן לוי,
פסיכותרפיסט.
מתרגל יוגה ומדיטציה. למידע נוסף נא לפנות ל:
issy.gershon@gmail.com או ל:
0523522197 | |||||||||||||
